חוק המזומן בישראל – מהו ומדוע נחקק?
חוק הגבלת השימוש במזומן בישראל, המוכר גם כ"חוק המזומן", נכנס לתוקף בינואר 2019 כחלק ממאמצי המדינה להיאבק בהון השחור ובתופעת ההתחמקות מתשלום מסים. החוק נועד להפחית את השימוש בכסף מזומן בעסקאות כספיות במשק הישראלי ולעודד שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים מתקדמים. באמצעות הגבלת היקף העסקאות במזומן, מבקשת המדינה להגביר את השקיפות בפעילות הכלכלית, לצמצם את ההון השחור ולהגדיל את גביית המסים. התיקון לחוק שנכנס לתוקף באוגוסט 2022 הפחית עוד יותר את תקרות התשלום במזומן, מה שמעיד על נחישות הרשויות במאבק בהעלמות מס.
המגבלות העיקריות בחוק המזומן
- בעסקאות בין עוסקים (עסק לעסק) – הגבלת תשלום במזומן עד לסכום של 6,000 שקלים בלבד מתוך סכום העסקה
- בעסקאות בין אנשים פרטיים לעוסקים – תקרת תשלום במזומן של 6,000 שקלים, כאשר מחיר העסקה נמוך מ-50,000 שקלים. במידה ומחיר העסקה גבוה מ-50,000 שקלים, מותר לשלם במזומן עד 10% מסכום העסקה או 6,000 שקלים, לפי הגבוה מביניהם
- בעסקאות בין אנשים פרטיים – מותר לשלם במזומן עד לסכום של 15,000 שקלים בלבד מתוך העסקה המלאה, למעט ברכישת רכב שם התקרה עומדת על 50,000 שקלים
- תיירים מחו"ל – מוגבלים בתשלום במזומן עד לסכום של 55,000 שקלים בעסקאות עם עוסקים
השפעת החוק על עסקים
חוק המזומן בישראל מציב בפני עסקים אתגרים תפעוליים משמעותיים ומחייב היערכות מקיפה. בעלי עסקים נדרשים להתאים את מערכות התשלום שלהם ולהטמיע אמצעי תשלום דיגיטליים כחלופה למזומן, כגון כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות והמחאות. החוק מחייב תיעוד מדויק של כל העסקאות, כולל אלו המתבצעות במזומן, תוך שמירה על מסמכים ורישום מפורט במערכת החשבונות. על העסקים לוודא שכל עובדיהם מכירים את הוראות החוק ופועלים לפיהן, שכן הפרה עלולה לגרור קנסות כבדים. בנוסף, נדרשת הקפדה מיוחדת על בדיקת סכומי העסקאות והתאמתן למגבלות החוק, תוך יידוע הלקוחות על המגבלות החלות בעסקאות במזומן.
השפעת החוק על אנשים פרטיים
חוק המזומן בישראל הביא לשינוי משמעותי באופן שבו אנשים פרטיים מנהלים את כספם ומבצעים עסקאות. בעסקאות גדולות, כמו רכישת דירה או רכב, נדרשים הצדדים להשתמש באמצעי תשלום דיגיטליים או בהמחאות, דבר המגביר את השקיפות ומקטין את הסיכון להעלמות מס. גם בעסקאות יומיומיות קטנות יותר, כמו רכישת מוצרי חשמל או ריהוט, נדרשים הצרכנים להתאים את הרגלי התשלום שלהם למגבלות החוק. הדבר מחייב תכנון מוקדם של רכישות גדולות והחזקת אמצעי תשלום חלופיים כמו כרטיסי אשראי או אפליקציות תשלום דיגיטליות. למרות שהשינוי דורש הסתגלות, הוא תורם לביטחון הפיננסי של הצרכנים ומקטין את הסיכון לעסקאות לא חוקיות.
חריגים ופטורים בחוק המזומן
- תיירים – ניתן לקבל מהם תשלום במזומן עד לסכום של 55,000 שקלים לעסקה, כל עוד מציגים דרכון זר תקף.
- תרומות – מוסדות צדקה רשאים לקבל תרומות במזומן ללא הגבלת סכום, בכפוף לרישום ותיעוד מסודר.
- תושבי יהודה ושומרון – קיימות הקלות מסוימות בעסקאות עם תושבי האזור, בכפוף להצגת תעודת זהות מתאימה.
- עולים חדשים – במהלך שנתם הראשונה בארץ, רשאים לבצע עסקאות במזומן בסכומים גבוהים יותר מהמגבלה הרגילה.
- מתנות משפחתיות – העברת כספים במזומן בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה פטורה ממגבלות החוק.
- עסקאות בנקאיות – הפקדת או משיכת מזומנים מחשבון בנק אישי אינה כפופה למגבלות החוק.
סנקציות ועונשים על הפרת החוק
הפרת חוק המזומן בישראל גוררת ענישה משמעותית שנועדה להרתיע ולאכוף את יישום החוק. מי שמבצע עסקה במזומן מעל הסכום המותר צפוי לקנס כספי בשיעור של 15% עד 30% מסכום העסקה שבוצעה בניגוד לחוק. במקרה של עסקה בסך מיליון שקלים למשל, הקנס עשוי להגיע למאות אלפי שקלים. בנוסף, עוסקים שלא מדווחים כנדרש על קבלת תשלום במזומן או שאינם מנהלים רישום תקין של עסקאות, חשופים לקנסות מנהליים ואף לסנקציות פליליות במקרים חמורים. רשות המסים מפעילה מערך אכיפה נרחב הכולל ביקורות פתע, חקירות וקנסות, כאשר במקרים של הפרות חוזרות ונשנות, העונשים מחמירים באופן משמעותי.
סיכום והמלצות להתנהלות נכונה
חוק המזומן בישראל מהווה שינוי משמעותי בהתנהלות הפיננסית של כולנו. כדי להימנע מקנסות ועונשים, מומלץ לאמץ שיטות תשלום דיגיטליות ולהקפיד על תיעוד מסודר של כל העסקאות. לעסקים, חשוב להטמיע מערכות תשלום מתקדמות ולוודא שכל העובדים מכירים את הוראות החוק. לאנשים פרטיים, מומלץ לתכנן מראש עסקאות גדולות ולבחור באמצעי תשלום חוקיים כמו העברות בנקאיות או שיקים. הגבלת התשלומים במזומן אמנם דורשת הסתגלות, אך בטווח הארוך תורמת למאבק בהון השחור ולכלכלה בריאה יותר. למידע נוסף ועדכונים שוטפים על החוק והשלכותיו, לא לפספס בדי בי פיננסים.
